פרשות מטות מסעי ה'תשס"ט

בס"ד

הרב שמואל רבינוביץ

פטירת אהרון בראש חודש אב

בתוך פרשת המסעות, מספרת התורה (מסעי ל"ג, ז') "ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום". וממשיכה : "ויעל אהרון הכהן אל הר ההר על פי ה', וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחודש החמישי באחד לחודש. ואהרון בן שלוש ועשרים ומאת שנה במותו בהר ההר".

לכאורה הרי כבר בפרשת חוקת סיפרה התורה על מות אהרון, א"כ מדוע חזרה על כך שוב בפרשתינו? עוד קשה, שדוקא כאן- כאשר מיתת אהרון מוזכרת לכאורה שלא במקומה - מספרת התורה את זמן ההסתלקות: "בחודש החמישי באחת לחודש", ואילו במקומה לא הוזכר מועד הסתלקותו?

עצם העניין שהתורה מפרשת את יום ההסתלקות, הוא חידוש שלא מצינו דוגמתו בכל התורה כולה: לא מצינו שהתורה תפרש יום הסתלקותו של משה רבינו, מרים אחותם, אברהם יצחק ויעקב וכו'. ומסתבר לומר, שהתורה פירשה את זמן ההסתלקות כיון שזמן זה יש לו שייכות גם במהותו של אהרון הכהן.

כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל ביאר שהרי הזמן שקוראים בתורה פרשת מסעי הוא תמיד בסמיכות לראש חודש מנחם אב. ולכן כתבה התורה את זמן מיתת אהרון שהוא בראש חודש מנחם אב - דוקא בפרשת מסעי הנקראת בסמיכות לזמן הסתלקותו, שהרי במיתת אהרון מצינו דבר מיוחד: "ויבכו את אהרון שלושים יום כל בית ישראל" ולא רק הזכרים, אלא "האנשים והנשים, לפי שהיה אהרון רודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה ובין איש לאשתו. וכדבריו של הלל הזקן באבות: "הוי מתלמידיו של אהרון אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה."

לא בכדי, ענני הכבוד היו בזכותו של אהרון הכהן, שהרי המעלה המיוחדת של ענני הכבוד, לעומת המן והמים שניתנו לכל העדה בזכות משה ומרים היא שהמן ניתן במידה והגבלה, "עומר לגולגולת", המים - אמנם לא היו במדידה והגבלה, מכל מקום הרי הם באים באופן של חלוקה לכל אחד בפני עצמו, יש ששותים יותר ויש שזקוקים לפחות שתייה. ואילו בענני הכבוד מודגשת אחדותם של ישראל, שהעננים הקיפו את כל בני ישראל בשווה כי זה היה אהרון הכהן "אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".

א"כ זמן הסתלקותו של אהרון המסמל את האחדות ואהבת חינם הוא בתקופה שבה חטאנו בעוון החמור של שנאת חינם, ללמדנו עד כמה עלינו ללמוד מאהרון הכהן על מנת שנזכה לבנין בית המקדש שבו אהרון עומד ומשרת לפני ה', ועל כן צוין יום הסתלקותו.

בעומק הדבר יש להוסיף שהנה אנו יודעים שהמן הרשע כאשר בחר את חודש אדר לבצע את זממו וגזירתו להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד, עשה זאת לאחר שהפיל פור הוא הגורל, הוא דילג מחודש לחודש כדי לבדוק מהו אותו חודש שמזלם של ישראל רע. בחירתו בחודש אדר נעשתה משום שבחודש זה נסתלק הרועה הנאמן משה רבינו, אך כפי שאומרת הגמרא במסכת מגילה "ולא ידע כי באותו חודש הוא נולד" שהרי הקב"ה משלים שנותיהן של צדיקים. כך שחודש זה, מזלו לא היה רע במיוחד שהרי שמשה רבינו נולד בו.

אם כך, הרי שראש חודש אב אינו רק יום פטירתו של אהרון הכהן, אלא גם זמן לידתו,כי ודאי גם אצלו הקב"ה השלים שנותיו מדוע אם כן חודש זה נבחר להיות החודש שבו נחרב בית המקדש וזכותו של אהרון הכהן לא הגינה עלינו מפני גזירה קשה זו?

שמעתי לפרש בשמו של החתם סופר זצ"ל שהרי חטא דור של המן היה שנהנו מסעודתו של אותו רשע, אך עסקו בתורת משה, כמו שנאמר שבעת שהמן חיפש את מרדכי מצאו שעוסק בתורה עם תינוקות של בית רבן בדיני קומץ המנחה, על כן זכותו של משה רבינו עמדה לאותו דור וניצלו מגזירת המן. לעומת זאת, חטא דור החורבן היה של שנאת חינם כדברי הגמרא במסכת יומא (ט,ב) שהוא דרכו של אהרון הכהן, על כן זכותו לא עמדה להם באותה שעה ובית מקדש חרב. מדוע תעמוד זכותו בשעה שאנו עושים היפך מדרכו?

אם חפצים אנו כי זכותו של אהרון הכהן שנולד ונסתלק בראש חודש תעמוד לנו לגאולה ולישועה ולבניין בית מקדשינו, עלינו לתקן את מעשינו באהבת חינם ולהיות מתלמידיו של אהרון הכהן: אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.