פרשת קדושים ה'תשס"ט

בס"ד

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

ואהבת לרעך כמוך

במסכת שבת (ל"א) מסופר על נכרי שבא לפני שמאי, וביקש להתגייר על מנת שילמד את התורה כולה על רגל אחת, דחפו שמאי באמת הבניין שבידו. לאחר מכן בא אותו נכרי לפני הלל וביקש אותה בקשה כמו שהציג בפני שמאי, השיב לו הלל: דעלך סני לחבריך לא תעביד- זו היא התורה כולה , ואידך פירושה הוא זיל גמור- המשך פרוש התורה לך ללמוד.

דברי גמרא אלו מפורסמים, אך מעלים תמיהות רבות, וכי ניתן לגייר על רגל אחת כשאנו יודעים שהליך גיור נעשה אחרי ניסיונות של המגייר לשכנע את הנכרי לא לעשות כן? גם אם אנו נוטים להשתמש תמיד בדרכי בית הלל המקילים, כאן קשה להבין את הלל בתשובתו לעומת שמאי, איזו גישה זו לבקש ללמוד את התורה על רגל אחת, הרי זה מראה על חוסר רצינות והבנה מינמליים שנדרש מאדם שרוצה ללמוד דרך חיים או מקצוע ואיך הלל לא מסלקו כמו שמאי? ועוד, האם דעלך סני לחברי לא תעביד זהו כל התורה כולה, גם אם ואהבת לרעך כמוך הוא כלל גדול בתורה , אך ודאי זה אינו כל התורה?

י"ל שבדברי גמרא אלו יש הבנה מעמיקה יותר, שמאי סובר כי תורה נקנית בדרך של התערותא דלתתא, של עמל ויגיעה. גם אם צריך סיעתא דשמיא, קודם על האדם לפתוח פתח כחודו של מחט כדי לזכות שהקב"ה יפתח לו פתח כפתחו של אולם. ראשית על האדם להשתדל ולטרוח, ללמוד ולהתייגע, עליו לטפס בסולם המוצב ארצה שלב אחרי שלב עד שיגיע לראשו בשמיים.

הלל בא ומלמד אותנו דרך נוספת, איך זוכים לאור גדול ולהשראת השכינה מבלי עמל ויגיעה, דהיינו על ידי התערותא דלעילא. מגלה הלל כי ניתן לעשות זאת על ידי אהבת ישראל אמיתית, מי שאוהב את הזולת ומוכן למסור את נפשו בשביל חבירו, הקב"ה יורד ומשרה שכינתו עליו.כמו שנאמר: "ואהבת לרעך כמוך אני ה'". אם אתה אוהב את ריעך אני ה', אני אתכם יורד מלמעלה ומשרה שכינתי עליכם.
זה מה שאמר הלל לאותו נכרי, יש לך עצה נוספת להתקרב לקב"ה מבחינת אשובה עליכם, וזאת אם אכן תקיים את המצווה הזו בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך, אזי הקב"ה ירד אליך וישרה שכינתו עליך.

מספרים על שני אחים שאהבו איש את רעהו וקיבלו בירושה מאביהם חלקת אדמה. האח האחד היה נשוי ומטופל בילדים ואילו האח השני רווק. כך חיו ועיבדו איש את חלקת שדהו משך השנה. והנה הגיעה שעת הקציר והם קוצרים את השיבולים במשך היום, ובלילה ישנים בשדה מעמל היום כמנהג הימים ההם. בלילה באו המחשבות לאח הרווק – אחי נשוי ויש לו ילדים, הוצאותיו מרובות משלי, ודאי הוא צריך אלומות שיבולים יותר ממני, אקום ואעביר אליו בשקט בלי שירגיש אלומות שיבולים וכך יוכל להתפרנס בכבוד. קם בלילה האח הרווק והעביר עשר אלומות שיבולים אל ערמת האלומות של אחיו וחזר לישון.
עוד באותו לילה נדדה שנתו של האח הנשוי – אחי עדיין רווק, לא זכה כמוני להקים משפחה. ודאי צורך לו בכסף רב, מי יודע אם יספיקו לו האלומות לדאוג לצרכי חתונה ובית, מי אם לא אני אחיו, היכול לעזור לו. קם האח הנשוי והעביר בשקט בשקט עשר אלומות שיבולים לערמת האלומות של אחיו הרווק.למחרת בבוקר התפלא כל אחד מן האחים לראות שלא חסרה בערמת האלומות שלו אף אלומת שיבולים.
כך נהגו האחים למחרת ואילו בלילה השלישי נפגשו שני האחים בחצי הלילה באמצע הדרך, עם אלומות השיבולים שרצו להעביר איש אל אחיו.

מספרים כי במקום בו נפגשו שני האחים קם בית המקדש, ללמדנו שהקב"ה משרה שכינתו היכן שיש אהבת ישראל, אם יש ואהבת לרעך כמוך אז אני ה', כביכול הקב"ה מצטרף לחבורה זו.