פרשות ויקהל פקודי ה'תשס"ט פרשות ויקהל פקודי ה'תשס"ט בס"ד "קחו מאתכם תרומה" הפרשה מספרת על בצלאל בן אורי, שנבחר לעסוק במלאכת המשכן, לחשוב מחשבות ולעשות בזהב ובנחושת. מה מחשבות היה לחשוב שם? מסביר המשך חכמה: בצלאל היה חודר למחשבות המתנדבים ולפי טהרת מחשבתם קבע מה לעשות בתרומתם. מי שתרם מנדבת ליבו במחשבה זכה וצרופה, זכה שיעשו בכספו את המקדש וכליו אך מי שהיה בנדבתו שמץ של גאות, התפארות והתנשאות קנו מכספו בקר לעגלות וכדומה. כדי להכיר במחשבת האדם המנדב נדבתו צריך אכן לחשוב מחשבות ולהיות מחונן ברוח אלוקית. הדרישה מבני ישראל היתה לתת את התרומה, תהיה ככל שתהיה, מתוך הלב פנימה, תרומה זכה וטהורה. הגאון רבי זלמן סורוצקין זצ"ל שאל על הכתוב: "ויאמר משה אל בני ישראל לאמור זה הדבר אשר ציווה ה' לאמור - קחו מאיתכם תרומה לד' כל נדיב ליבו יביאה את תרומת ד' זהב וכסף". אם כל עם ישראל מצווה לקחת, דהיינו להיות הגובה והמתרים, אז מי בעצם אמור לתת ולהמנות על נדיבי – עם? סיפר הרב, שפעם היו בעיר אחת שני גבאים עשירים רבי ברוך ורבי דוב, שהיו חברים וגם שותפים בעסקים מזה שנים רבות. יום אחד נזקק הגאון רבי חיים סולוביצ'יק זצ"ל לסכום נכבד לתמיכה בישיבת וולוז'ין. נסע רבי חיים למינסק והתארח אצל רבי ברוך וסיפר לו על המצב הכספי של הישיבה שהיה בכי רע וביקש את עזרתו. חשב רבי ברוך ואמר: "אין בעיה, כבוד הרב ישב וילמד, ואנו נראה מה אפשר לעשות." לאחר כחודש שואל רבי חיים את רבי ברוך: "מה המצב?" עונה רבי ברוך: "ברוך ה' מחצית מהסכום כבר בידי! כבוד הרב ימשיך לשבת וללמוד ואנו נראה מה עוד אפשר לעשות." לאחר כחודש נוסף שואל רבי חיים את רבי ברוך למצב העניינים. ענה רבי ברוך: "ב"ה כבר יש בידי את כל הסכום!" שמח רבי חיים ויצא לביתו בשמחה. לאחר מספר שבועות מגיעים לדין תורה לוולוז'ין שני הגבאים: רבי דב ורבי ברוך. התובע רבי דב טוען שלמרות שהוא שותף בכל דבר עם רבי ברוך כבר עשרות שנים התברר לו שבאחרונה הוא עשה עסקה ולא שיתף אותו בכך, עסקה שהיא עסקת חיים- להציל את ישיבת וולוזין! במהלך הדיון התברר שרבי ברוך נתן בעצמו את כל הכסף להצלת הישיבה ולא שיתף אף אחד, אפילו לא את שותפו לעסקים מזה שנים רבות! שאל רבי חיים את רבי ברוך : "אם נתת את כל הכסף מכיסך, למה החזקת אותי בביתך חודשיים היית יכול לתת לי מיד את הכסף?" ענה רבי ברוך: "האם הרב חושב שזה עניין קל לתת סכום כסף כל כך גדול? בתחילה עבדתי על עצמי להוציא מחצית הסכום ובחודש השני שכנעתי את עצמי לתרום גם את המחצית השניה." אומר הגאון רבי זלמן סורוצקין זצ"ל- זה פירוש הכתוב: קחו מאתכם תרומה- שכל אחד מעם ישראל יהיה הגובה. ואצל מי הוא יגבה? כל אדם אצל עצמו! כי הרי צריך להיות כאן נדבת הלב בצורה שלמה ואם באים גבאי צדקה לגבות את הכסף לא יכולה להיות כאן נדבת לב שלמה. רק כשאדם הוא הגובה אצל עצמו התרומה הינה זכה וטהורה ללא פגם כלשהו. מוסיף הפרדס יוסף - הזמן שבו נבחן האדם לראות מה הוא מסוגל לעשות הוא כשקשה לו . מה החכמה כשלא קשה?! דוגמה לכך ניתן לראות מהכתוב בגמרא (בבא בתרא דף י' ע"ב) - שאלו את שלמה בן דוד: עד היכן כוחה של צדקה? אמר להם צאו וראו מה פירש דוד אבא, "פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד". והשאלה: למה נתלה שלמה המלך באביו דוד? והתשובה היא: שכסף לא נחשב בזמן שלמה המלך ואם כך לא ניתן למדוד את כוח הצדקה של האנשים . לכן הזכיר את דברי דוד אביו, כי בזמן דוד המלך היו הרבה מלחמות והעם התרושש, עד שהעם נכנסו לשאול את המלך דוד, מה לעשות? עמך ישראל צריך לפרנסה. לכן אמר: לכו ולימדו מאבי דוד המלך שלמרות שקשה, צריכים לתת. זו מצוות צדקה האמיתית. 
|
לוח עברי
חגים ומועדים