פרשת תצווה ה'תשס"ט פרשת תצווה ה'תשס"ט בס"ד הרב שמואל רבינוביץ חושן המשפט – שבטי ישורון באחדותם קטנים אנו מלהשיג את הרזים הטמירים שהיו בכל אחד מבגדי הקדש. אולם ננסה לעמוד על מעלה מיוחדת שניתנה לחושן, שעליו אמרו חז"ל שהוא מכפר על דינין ומשפטין, כמו שנאמר "ונשא אהרן את משפט בני ישראל". ולכאורה יש להבין מדוע החושן מכפר על דינין ומשפטין? הרי להיפך, בחושן המשפט לא היו נשאלים בהלכות אלו משום "לא בשמיים היא", התורה ניתנה לפוסקי ההלכה על הארץ, ולא מוכרעת בעליונים? ובכלל מה העוון והחטא בדינים ומשפטים, שעל זה יש צורך בכפרה הרי מלך במשפט יעמיד ארץ? עוד נאמר בחושן "ונתת אל חושן המשפט את האורים ואת התומים, והיו על לב אהרן בבואו לפני ה' ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני ה' תמיד". האורים ותומים היו מודיעים לישראל את הדרך אשר ילכו בה והמעשה אשר יעשון, 'אורים' אומרת הגמ' ביומא: שמאירים את דבריהם, ו'תומים': שמשלימין את דבריהם. כלומר בעזרת שתים עשרה האבנים שהיו קבועות בחושן, שעל כל אחת מהן היה חרות שמו של אחד השבטים, יכלו ישראל לקבל מענה לשאלות הציבור שעלו על הפרק בכל עת. אותיות השבטים שבחושן היו מאירות והכהן הגדול ברוח קודשו היה מצרף את האותיות הללו לתשובות מלאות לשאלות שנשאלו. חז"ל מסבירים שאכן שמות בני ישראל היו גם על אבני האפוד, אך לא ניתן היה להשתמש בהן הואיל וחסרות האותיות בשמות השבטים: ח' ט' צ' ק' ובכדי להשלימן הוסיפו בחושן המשפט בראשיתו שמות האבות: 'אברהם יצחק ויעקב' ובסופו: 'שבטי ישורון'. אך עדיין צריך תלמוד מדוע שמות האבות ושבטי ישורון לא יכלו להופיע על אבני האפוד והופיעו דווקא בחושן המשפט, כך שרק בחושן התלבשה רוח הקודש ולא באבני האפוד? התרגום יונתן מוסיף מילה אחת שנותנת אור על ההבדל בין אבני האפוד לאבני החושן. וכך נאמר: "שיתא מן קצת שמהתהון על מרגליא חדא", מהו שיתא מן קצת שמהתהון – ששה משמותם! ולא מקצת? אומר הגאון רבי מאיר שמחה מדווינסק כי פירוש זה מבוסס על דברי הירושלמי בסוטה – "דבאבני האפוד היה "בן" באבן אחד ו"ימין" באבן השני" – כלומר ששמו של בנימין היה כתוב על שתי כתפות האפוד, מכאן נובע פירושו של תרגום יונתן כי ששה מקצת שמות היו על האבן האחת, כי הם לא היו שלמות, שהרי בנימין היה כתוב מחצית על האבן אחת ומחצית על האבן השנית. רמז לזה אומר בעל ה 'משך חכמה' נאמר בברכת משה רבנו לבנימין "ובין כתפיו שכן" (דברים ל"ג) אולי ניתן לומר הסבר נוסף בדבריו של התנא רבי יונתן בן עוזיאל. המשיב על ההבדל שבין האפוד לחושן המשפט. אנו יודעים כי לפני מתן תורה נאמר "ויחן שם ישראל נגד ההר" – אומר רש"י כאיש אחד בלב אחד. משום כך יכל הקב"ה לתת תורה לישראל כי רק במצב ששורר בקרב בית ישראל אחדות הקב"ה משרה שכינתו. האחדות הזאת היא המבדילה בין האפוד לחושן. נכון שגם באבני האפוד היו שתים עשרה שמות בני ישראל, אבל לא באחדות, וכדברי התרגום יונתן: שיתא מן קצת שמהתהון על מרגליא חדא, לעומת החושן שהיו כל השמות במסגרת אחת. לפיכך באבנים אלו המבטאים אחדות ניתנה גם התוספת וההדגשה של המאחד שהם אבותינו: אברהם יצחק ויעקב והשם הכולל: שבטי ישורון ובהם התלבשה רוח הקודש. זהו עומק דברי חכמינו בהסבירם מדוע לא התלבשה רוח הקודש באבנים שבכתפי האפוד, כי רק באבנים המסמלים אחדות ניתנה בהם שמו של הקב"ה ורוח הקודש. זאת רואים מסוף ימי בית ראשון שהיה קיים בו האורים ותומים ולא השתמשו בהם, כיון שהתפלגה מלכות יהודה ועשרת השבטים ואין רוח הקודש שורה בפירוד ופיצול. בזה מובן מדוע חושן המשפט כיפר על דינין ומשפטים, למרות שאינם עוון? כי בפועל הם לא תורמים לאחדות ועל כך צריך כפרה. החושן המסמל את אחדות ישראל נבחר לכפר על כך, כדברי חז"ל: בית המקדש חרב על שהעמידו דבריהם על דין תורה ולא לפנים משורת הדין, אעפ"י שאינו חטא, הקב"ה לא משרה שכינתו כשאין אחדות. אהרן הכהן אוהב שלום ורודף שלום סמל האחדות – הוא אשר נבחר לישא על ליבו את חושן המשפט והוא המתאים לכך. כמו שאומר המגיד מדובנא על הפסוק "ועתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו מתוך בני ישראל", מהיכן כוחו וזכותו של אהרן הכהן? מתוך בני ישראל. שהיה מעורב עם הבריות ותרם לאחדות העם ושלמותו. וכדברי חז"ל (שמו"ר) "וזה הדבר – באיזה זכות היה אהרן נכנס לבית קדשי הקודשים? ר' יצחק אומר זכות השבטים הייתה נכנסת עמו, שנאמר – וזה הדבר אשר תעשה להם –זה בגימטריא י"ב. אלו הן י"ב אבנים שהיו נתונות על ליבו של אהרן ועליהם שמות השבטים וכו'. מה הטעם? שיהיה הקב"ה מסתכל בהם ובבגדי כהן בכניסתו ביום הכיפורים ונזכר בזכות השבטים. אחדותם של ישראל היא גורמת שיזכרו לטובה לפני ה', ולכן נשא אהרן את חושן המשפט המסמל אחדות.
|
לוח עברי
חגים ומועדים