פרשת וישלח תשס"ט

בס"ד

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

ויחץ את העם אשר איתו

יעקב אבינו שולח מלאכים של ממש לארץ שעיר כדי לנסות למצוא חן בעיני אחיו עשיו ולבקש אהבתו. אך המלאכים שבים אליו ומודיעים לו שעשיו עדיין בשנאתו ואף הולך לקראתו כשארבע מאות איש עמו.

יעקב אבינו לנוכח תשובת המלאכים מפחד ומפצל את משפחתו לשתי מחנות: "וירא יעקב מאוד ויצר לו, ויחץ את העם אשר איתו לשני מחנות , ויאמר אם יבוא עשיו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה."

פחדיו של יעקב מעוררות תמיהה, ראשית הרי מלאכים של ממש מלווים אותו כמו שנאמר בסוף הפרשה הקודמת: ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלוקים, ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלוקים זה. מביא רש"י את דברי חז"ל שמלאכים של ארץ ישראל באו ללוותו לארץ, הרי שהוא היה מוקף מלאכים, א"כ מדוע כה פחד? זאת ועוד, הרי הקב"ה הבטיח לו: שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך (ל"א, ג') כמו שיעקב אכן מזכיר בתפילתו: "ואתה אמרת היטב איטיב עמך" וא"כ מדוע היה לו לפחד?

אמנם יעקב אבינו אומר: קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך, חוששני שמא נתלכלתי בחטא ונתמעטו זכויותי מכל החסדים שעשה הקב"ה עימו. אך גם זה תמוה מאוד , הרי לא עבר זמן רב בין הבטחת הקב"ה לפגישה עם עשיו, והקב"ה גם לא התנה הבטחתו בחסדים או בחטאים א"כ מפני מה חושש יעקב אבינו?

שאלה מעין זו הקשה האבני נזר, עת בני ישראל עומדים על ים סוף ורואים את מצרים נוסע אחריהם, שם נאמר: ויראו מאוד ויצעקו בני ישראל אל ה' . גם שם הרי היה זה זמן קצר אחרי יציאת מצרים לאחר שהם ראו את המכות הקשות שהכה ה' את מצרים, ממכת דם ועד מכת בכורות, עמוד ענן עומד לפניהם יומם ועמוד אש לילה, איך הם בכלל חוששים? וכי הקב"ה לאחר כל המכות ונס יציאת מצרים, כשהוא עוטפם בענני כבוד יפקיר אותם לחיל פרעה?

מפרש האבני נזר שפחדם של בני ישראל נבע מכך שראו את מצרים נוסע אחריהם, בלשון יחיד- בלב אחד כאיש אחד (רש"י) הם הכירו את מצרים מפורדים ומפולגים, אך לפתע כשראו אותם מאוחדים החלו לחשוש שמא בזכות האחדות יגברו עליהם. כמו שמצאנו בדור ההפלגה למרות שפשטו יד בעיקר לא נענשו כדור המבול משום שהיו נוהגים אהבה ויראה ביניהם, כי גדול השלום אצל הקב"ה.

גם יעקב אבינו ידע את כל אשר מנינו, אך כאשר שמע כי עשיו הולך עם ארבע מאות איש, ולא ארבע מאות אנשים, דהיינו שהם מאוחדים כאיש אחד בלב אחד לפגוע בו, החל הוא לפחד ולחשוש. משום שהאחדות יכולה להביא להישגים גם לרעים מול הטובים.

לנוכח זה חצה יעקב אבינו את אנשיו לשני מחנות. שהרי לכאורה מה תועלת יש בזה מול ארבע מאות אנשים של עשיו. גם אם יחצה לשלוש מחנות יתפצל מחנהו הגדול של עשיו ויכה את פלגי מחנהו של יעקב שמנה כולו שבעה עשר איש? אלא אמר יעקב אם אצליח לפלג ולפצל את אנשיו של עשיו ולא יהיה בהם הכח של ביחד אצליח בכח ברכותיו של הקב"ה והבטחתו לגבור עליהם, כל חששי נובע מכך שהאחדות שלהם תגבר על כוחי.

למדנו עד כמה כוח השלום והאחדות אשר עלול לנצח את עם ישראל לאחר מכות מצרים ואת יעקב אבינו עם הבטחותיו של הקב"ה.