פרשת "עקב" ה'תשס"ח פרשת "עקב" ה'תשס"ח בס"ד הרב שמואל רבינוביץ
הגמרא במסכת ברכות (ל"ה) מביאה את המחלוקת בין רבי ישמעאל לרבי שמעון בר יוחאי אודות העסק בעבודות הארץ, וכך נאמר: תנו רבנן ואספת דגנך, מה ת"ל לפי שנאמר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך יכול דברים ככתבן? ת"ל ואספת דגנך- הנהג בהן מנהג דרך ארץ, דברי רבי ישמעאל. לעומתו רבי שמעון בר יוחאי אומר: אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה, ודש בשעת דישה, וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהא עליה? אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכן נעשית ע"י אחרים, שנאמר: ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו', ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י עצמן, שנאמר: ואספת דגנך, ולא עוד אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידן שנאמר: ועבדת את אויבך וגו'. תוספות במקום שם שואל הרי הגמרא פותחת את דבריה באמרתו של רבי חנניא המקשה סתירה בין הפסוק בקריאת שמע: "ואספת דגנך ותירושך ויצהרך" לבין הפסוק בהושע (ב') "ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה"? ומשיבה: שבזמן שישראל עושין רצונו של מקום הם זוכים ל"ואספת דגנך ותירושך ויצהרך" והדגן שלהם אך כשלא עושין רצונו של מקום נוטל מהם הקב"ה את הדגן ומראה להם ששלו הוא הדגן. אם כך שואל התוספות איך מתיישבים הדברים עם דברי רשב"י ש"ואספת דגנך ותירושך ויצהרך" הוא באין עושין רצונו של מקום? הרי במקרה זה אין לנו מה לאסוף כי הרי הקב"ה מענישינו בהעדר דגן ותירוש? זאת ועוד, הרי הפסוק הפותח את הפרשה על "אם שמוע תשמעו אל מצוותי... לאהבה את ה' אלוקיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם", הרי זה לכאורא עושין רצונו של מקום ולא להיפך, איך ניתן לקרוא לזה אין עושין רצונו של מקום? בשמו של הגאון מוילנא משיבים שיש שני סוגים של עושין רצונו של מקום, יש עושין רצונו באחדות ויש עושין רצונו שלא באחדות. פרשת קריאת שמע מדברת בלשון רבים, דהיינו שכל אחד עושה את עבודת ה' לבד, לא בצוותא. במקרה זה הקב"ה אינו נוטל את הדגן, אך כל אחד גם צריך לאסוף את דגנו בהתאם לדרגתו. ומדיוק המילים "ואספת דגנך תירושך ויצהרך" בלשון יחיד, למרות שהפרשה נאמרה בלשון רבים. אולם במקרה שישראל עושין רצונו של מקום, בצוותא, כאיש אחד בלב אחד, אזי זוכים לדרגה הגדולה של מלאכתן נעשית ע"י אחרים כמו שמתאר רבי שמעון בר יוחאי. כמה מתאימים דברי אביי המסיים את דברי הגמרא הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן, כרבי שמעון בר יוחאי ולא עלתה בידן. כשהרבה עושים אך לא בצוותא, ניתן להשיג רק כרבי ישמעאל אך לא כרבי שמעון בר יוחאי, ולצערנו עם ישראל רק בערב מתן תורה היה באחדות עצומה כאיש אחד בלב אחד ואז אכן זכה ללחם מן השמים. למדנו עד כה כמה חשובה עבודת ה' באחדות. עוד שמעתי לדייק בדבריהם של רבי ישמעאל ורבי שמעון בר יוחאי בנוסח השאלה וההתיחסות. בעוד שהשאלה לפי רבי ישמעאל איך יתכן לומר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך? במקרה כזה של פקפוק, אין לך אלא להתנהג במנהג דרך ארץ, לעבוד במקביל גם את האדמה. אולם לרשב"י השאלה הפוכה איך נתן כלל לעבוד את האדמה ולעסוק בעניני דרך ארץ ולעזוב עיסוק בתורה, כלשונו: תורה מה תהא עליה? באם זו השאלה שמטרידה אותך, בבטחון מוחלט הרי שעסוק בתורה ומלאכתך תיעשה ע"י אחרים.
|
לוח עברי
חגים ומועדים