פרשת קדושים ה'תשס"ח פרשת קדושים ה'תשס"ח בס"ד
פרשת קדושים בפתח פרשת קדושים אשר נאמרה בהקהל כל ישראל נאמר: "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו אני ה' אלוקיכם". רש"י מביא את דברי חז"ל במסכת בבא מציעא (לב) ובמס' קידושין כי הסמיכות בין שני הצווים באה ללמדנו: שאפילו שנאמר "איש אימו ואביו תיראו", אם יאמרו לך עבור על מצוות התורה, חלל שבת וכדו' אל תשמע להם, כי הרי גם אתה וגם הוריך חייבים בכבודי. בשם קדמונים מובא משל על שלושה אחים חכמים וגדולים אשר המציאו חכמות מיוחדות בתחומים שונים. האחד -המציא חכמה שידע עמה להביט למרחקים עצומים באמצעות כלים וטכניקות שונות, השני- גם הוא המציא חכמה אשר נתנה כח באדם לעוף למרחקים במהירות עצומה. השלישי היה רופא גדול, בעל שם עולמי, אשר ידע לרפאות מחלות קשות וסבוכות באמצעות עשבי מרפא. באחד הימים ראה האח הראשון כי במרחק רב מהם חלתה בתו של המלך הגדול במחלה קשה וסבוכה ונפלה למשכב. הודיע זאת לאחיו והם החליטו כי באמצעות חכמתו של האח השני יעופו כולם במהירות למקום מגוריו של המלך, שם הרופא יבדוק את בתו של המלך וירקח לה מרקחת מרפא עד שתתרפא, ואכן כך היה ובתו של המלך התרפאה לחלוטין. לאות הוקרה הודיע המלך כי בתו תשא את אחד מהם. כל אחד מהאחים בא וטען כי בתו של המלך ראויה לו בגלל שהוא עשה את העיקר להצלתה. הראשון טען כי לולי ראייתו למרחוק אחיו לא היו יודעים כי בתו של המלך חלתה במחלה קשה, השני טען כי לולי חכמתו לעוף למרחקים הם לא היו באים לכאן במהירות, ואף אם היו מנסים ללכת בדרך טבעית, הם היו באים זמן רב אחרי שבתו של המלך כבר לא הייתה בין החיים. השלישי- הרופא, טען כי לולי רפואתו לא היה ערך לבואם לכאן. אמר המלך: כי בתו היא שתחליט למי היא רוצה להינשא. אמרה הבת: כי היא מעדיפה את הרופא, ונימקה את החלטתה, כי ודאי כוחם של שני האחים האחרים חשובה מאוד, ללא הם לא הייתה מצליחה להירפא. אולם מכאן ולהבא גם ללא כוחם יכולה לחיות, בעוד שאת הרופא היא צריכה גם מכאן ולהבא במקרה שמחלתה תחזור על עצמה. הנמשל הוא: הרי אמרו חז"ל שלושה שותפים באדם, אביו אמו והקב"ה, אמנם אביו ואמו חשובים באמת, אך להמשך החיים הם ואנחנו צריכים להקב"ה, וכל חיינו תלויים רק בו. על כן "איש אמו ואביו תיראו", אך בכפוף לכך ש- "ואת שבתותי תשמורו אני ה' אלוקיכם". כי בזה תלוי המשך חיינו. רעיון זה מבאר את שאלת החתם סופר מדוע התורה לקחה דוקא את השבת כדוגמה למחויבות של אדם לשמור את התורה אפילו אם הוריו אומרים לו לחלל אותה? למה לא לקחו דוגמה של אכילת מאכלות אסורות וכדו'? והוא מסביר על פי רעיון הפסוק בתהילים (כ"ז, י') "כי אבי ואימי עזבוני וה' יאספני" – לאבא ולאמא יש את הכח בהתחלה, להביא אותנו לעולם, אך לאחר מכן הם עוזבים אותנו, אין בכוחם להחזיקנו בחיים, רק הקב"ה הוא הנותן בנו כח, וזהו: וה' יאספני, חיינו תלויים בהשגחתו של הקב"ה. על כן אומר החתם סופר התורה לקחה את השבת כדוגמה, כיון שהיא מלמדת אותנו את אותו רעיון, כי הרי השבת היא רק הגמר והסוף של ימי המעשה ואעפ"כ נתקדשה. שהרי אם ההתחלה הייתה חשובה היה ראוי לקדש את יום ראשון שהוא תחילת מעשה בראשית, אלא שיותר חשוב לשמור על המשך החיים מאשר תחילתו, קושי החיים הוא לאין ערוך גדול יותר מאשר יצירת האדם. ועל כן גם שיש חשיבות בהתחלה ואנו מצווים בגללה על "איש אמו ואביו תיראו", חשוב יותר לשמור על הסוף שמורה על השלמות. על כן מצוות השבת היא הדוגמה שנבחרה שגם אם אב ואם אומרים לחלל אסור לשמוע להם, כי היא עדות לחשיבות הסוף על פני ההתחלה כמשל האחים ובת המלך. כשמבינים את המשמעות העמוקה של מסר זה, אפשר להבין מדוע הקדימה התורה את הציווי של "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו" לפני הפסוק: "אל תפנו אל האלילים ואלוהי מסכה לא תעשו לכם", למרות שזה בסיס האמונה? כיון שכדי להשיג אמונה שלמה יש להבין את המחויבות העמוקה שלנו להקב"ה הנותן לנו כח לחיים גשמיים ורוחניים כאחד וחלילה לא לפנות אל אלהי נכר והבלי העולם. 
|
לוח עברי
חגים ומועדים