פרשת שופטים ה'תשס"ז

בס"ד

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

"לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו"
פרשת מינוי מלך והנהגתו אינה נוגעת רק ליחידי סגולה- מלכי ישראל, אלא ניתן ללמוד ממנה גם על הנהגת כל איש ישראל כי הרי כבר לימדונו חכמינו: ישראל בני מלכים הם.

בפרשת המלך נאמר: "והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכו' לבלתי רום לבבו מאחיו" שואל המנחת חינוך זצ"ל שמצאנו בדברי המדרש על הפסוק במגילת אסתר "כשבת המלך אחשורוש" מהו כשבת? להגיד שישיבת עכו"ם אין מלכותם שלימה, על כן נאמר בהם רק: כשבת, לעומת מלכי ישראל שמלכותם שלמה ועליהם נאמר: בשבת. א"כ פרשתינו העוסקת במלכי ישראל היה צריך לכתוב "בשבתו"- מלכות שלימה ולא "כשבתו" – מלכות זמנית וחסירה?

פירש המנחת חינוך, כי בדרך כלל אדם שעולה לגדולה ומוכתר למלך הרי הוא עולה בשבירת לב ופחד. ספקות והרהורים מועלים בליבו מי יודע אם הוא ראוי לזה וכדו'... אבל אחר שעובר זמן כשהוא רגיל בכסא ממלכתו אז הוא מתמלא יוהרא וגאווה... על כך בא הכתוב ומזהיר: והיה "כשבתו" כמו בעת שעלה לגדולה היה בשפלות והכנעה כן יהיה כל העת. והעצה להגיע לזה הוא באמצעות: "וכתב לו את משנה התורה הזאת וקרא בו כל ימי חייו"- שעי"ז " יהיה לבלתי רום לבבו מאחיו".

רעיון זה מובא בספרי החסידות והמוסר על דברי נעים זמירות ישראל הנאמרים על ידינו בפרק "לדוד ה' אורי וישעי" החל מראש חודש אלול עד הושענא רבא: "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו" (תהילים כ"ז) שלכאורא דבריו של דוד המלך סותרים את עצמם, מחד ביקש: לשבת בבית ה' כל ימי חייו- מעשה קבוע, ומאידך מסיים במילים: "ולבקר בהיכלו"- מעשה חד פעמי של ביקור?

בספרים רבים מובא רעיון זה כל אחד בלשונו, שודאי בקשתו של דוד הייתה לשבת בבית ה' כל ימי חייו בכדי לחזות בנועם ה'. אך חששו היה מהשגרה, ממצוות אנשים מלומדה, השוחקת את ההתלהבות. על כן הוסיף לבקשתו "ולבקר בהיכלו", אני מבקש את ניחוח הבראשית את ההתלהבות של הפעם הראשונה כל חיי, כדי  שגם בתמידיות ארגיש כמו פעם ראשונה.