פרשת "בלק" ה'תשס"ז

בס"ד
 
הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

"חנוך לנער על פי דרכו"

בסיומו של פרק חמישי ממסכת אבות נאמר: "כל מי שיש בו שלושה דברים הללו הוא מתלמידיו של אברהם אבינו, ושלושה דברים אחרים הוא מתלמידיו של בלעם הרשע. תלמידיו של אברהם אבינו – עין טובה רוח נמוכה ונפש שפלה, תלמידיו של בלעם הרשע – עין רעה, רוח גבוהה ונפש רחבה.  מה בין תלמידיו  של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע? תלמידיו של אברהם אבינו אוכלין בעולם הזה ונוחלין לעולם הבא, שנאמר: " להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא" (משלי ח'), אבל תלמידיו של בלעם הרשע יורשין גיהנום ויורדין לבאר שחת שנאמר: "ואתה אלוקים תורידם לבאר שחת וכו" (תהילים נה').

החידושי הרי"ם זצ"ל היה אומר ששלוש המידות הללו "עין רוח ונפש" ראשי תיבותיהם: "נער", על כן באברהם אבינו ההולך לעקידת יצחק בנו נאמר (בראשית כב') "ויקח את שני נעריו עימו", ולהבדיל בבלעם ההולך לקלל את בניהם של האבות אברהם ויצחק נאמר: "ושני נעריו עמו". (במדבר כב') משום שבעת ההיא כל אחד מהם לקח עימו את הנער שלו, כלומר את מידותיו ותכונותיו. אברהם אבינו לקח את שלושת מידותיו הטובות: עין טובה, רוח נמוכה ונפש שפלה, ואילו בלעם לקח עימו את שלושת מידותיו הרעות: עין רעה, רוח גבוהה ונפש רחבה.

ניתן להוסיף ולבאר, שמידות אלו ראשי תיבותיהן דווקא "נער", להורות כי בהיות האדם נער ניתן לעצב את דרכו ודמותו בתכונות טובות או ח"ו להיפך, לאחר מכן בבגרותו קשה עד מאוד לשנות הנהגותיו ומידותיו. כבר אמר מייסד תנועת המוסר רבי ישראל סלנטר זצ"ל שקל יותר לסיים ש"ס מאשר לשנות מידה. בזה הובדל אברהם אבינו מבלעם הרשע, בעיצוב דמותו של הנער. אברהם אבינו עיצב את נעריו – ושני נעריו עימו,   במידות ותכונות טובות, ואילו בלעם להבדיל בתכונות השליליות. כדברי החכם מכל אדם "חנוך לנער על פי דרכו" כי אז "גם כי יזקין לא יסור ממנו".

בזה גם בלט יהושע בן נון  אשר נאמר עליו: "נער לא ימוש מן האוהל" המידות הטובות של "נער" לא משו מתוך אהלו ותמיד הלך עימם לכל מקום והתמיד בהם ובעבור כך זכה להבחר כמנהיגן של ישראל. כמו רבו משה רבינו אשר נבחן בהתנהגות טובה כלפי צאנו. כי הרי דרך ארץ קדמה לתורה.

אברהם אבינו, למרות שהצטיין בהפצת אמונה טהורה בקרב יושבי תבל ובדברים רבים נוספים היה אהוב לקב"ה רק בזכות החינוך והצווי לבניו אחריו לשמור דרך ה', כדברי הכתוב: "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט למען הביא ה' על אברהם אשר דיבר עליו" (בראשית יח'). רק בזכות מסירות נפשו של עמוד העולם אברהם אבינו להעמיד את דור העתיד שיעשה צדק ומשפט ולהתוות לו דרך טובה ונכונה זכה לאהבה מיוחדת, כדבריו של רש"י "לשון חיבה וכו'  - ולמה ידעתיו? למען אשר יצווה, לפי שהוא מצווה את בניו עלי לשמור דרכי".

במסכת חגיגה (ג') שנינו "דרש רבי אלעזר בן עזריה: הקהל את העם וכו' אם אנשים באים ללמוד, נשים באות לשמוע, טף למה באין? כדי ליתן שכר למביאיהם". ובמכילתא בפרשת בא מובא שכאשר רבי יהושע שמע את דבריו של רבי אלעזר בן עזריה אמר "הריני כבן שבעים שנה ולא זכיתי לדבר זה בלתי היום , אשריך אברהם אבינו שאלעזר בן עזריה יצא מחלציך, אין הדור יתום שרבי אלעזר בן עזריה שרוי בתוכו". לכאורה יש להבין מה כ"כ יש בחידושו של רבי אלעזר בן עזריה וגם אם חידושו כה עמוק ונפלא מדוע משתמש רבי יהושע באברהם אבינו "אשריך אברהם אבינו שאלעזר בן עזריה יצא מחלציך"?

כנראה שרבי יהושע הבין את עומק דבריו של רבי אלעזר בן עזריה שיש בהם מסר מיוחד, שהרי שבשעה שהיה מונה רבן יוחנן בן זכאי, שבחם של חמשת תלמידיו (אבות פ"ב) אמר רבי יהושע בן חנניה "אשרי יולדתו", ופירש רבינו עובדיה מברטנורא עפ"י הירושלמי ביבמות (פ"א ה"ו) "שהיתה אימו מולכת עריסתו לבית הכנסת בשביל שידבקו אוזניו בדברי תורה" ולכך אמר "אשרי יולדתו", שזכה לגדולה בזכות טרחתה ומסירותה של אימו, שדאגה שמיום הוולדו ריח התורה ידבק בו. עוד אפשר לפרש שרבי יהושע היה מוכתר במידות טובות שאותם ירש מהוריו שהחדירו בו בהיותו נער צעיר לימים, ולפיכך אמר עליו רבי יוחנן "אשרי יולדתו".

רבי יהושע שחש על בשרו גודל חשיבות החינוך ומסירות נפש לזה בשמעו את חידושו של רבי אלעזר בן עזריה  על חובת ההורים לחנך ילדיהם ליראת שמים, מידות טובות וחכמת תורה בעודם תינוקות, התלהב מכך מאוד, לכן שיבח את האימרא ואף הוסיף "אשריך אברהם שאלעזר בן עזריה יצא מחלציך",כי אברהם אבינו היה הראשון שהכיר בחשיבות חינוך "הנער" לתורה ולמדות, ואף זכה בזכות זה להתקרב לקב"ה כנאמר: "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו".

נעים זמירות ישראל בתהילותיו התחנן: "אתה תשמרם תצרנו מן הדור זו לעולם" (תהילים יב') ופרש"י: "על תינוקות שהיו בימי דוד, עד שלא טעמו טעם חטא היו יודעים לדרוש את התורה במ"ט פנים וכו', והיה דוד מתפלל עליהם: ריבונו של עולם, ראה כמה תורתך ואמרתך ברורה ומזוקקת שבעתיים בליבם, אתה ה' תשמרם – שמור אותם בליבם, תצרינו מן הדור הזו – שלא ילמדו דרכיהם, מן הדור הזה שהן דלטורין".

האחריות בה נושאים ההורים היא כבידה מאוד, שהרי קיומו של העולם – על הבל פיהם של תינוקות של בית רבן, כמה תפילות ותחנונים עלינו לשפוך לפני אבינו שבשמים שלא ידבק בנו וביוצאי חלצינו מרעין בישין, וצאצאינו יהיו מתלמידיו של אברהם אבינו, במיוחד בימים אלו עת יוצאים ילדים רבים לחופשת הקיץ, זקוקים לשמירה יתירה ממרעין בישין.

יה"ר שיקוים בנו הכתוב: "אלופנו מסובלים אין פרץ ואין יוצאת אין צווחה ברחובותינו" (תהילים קמד') וכדרשת חז"ל (ברכות יז') אלופינו – בתורה ומסובלים במצוות, ברחובותינו – שלא יהא לנו בן או תלמיד שמקדיח תבשילו ברבים.