פרשת קורח ה'תשס"ז

בס"ד

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

נס מטה אהרון
מחלוקת קורח ועדתו, הסתיימה בנס הגדול של אדמה הפותחת את פיה ובולעת את החולקים על משה ואהרון בנוסף למגיפה שפקדה את העם שהכתה בהם ארבע עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על דבר קורח, אולם הקב"ה אינו מסתפק בזה ומבקש להראות סימן נוסף לבני ישראל כי בחר באהרון הכהן לשרתו.

"קח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאיהם לבית אבותם, שנים עשר מטות איש את שמו תכתוב על מטהו. ואת שם אהרון תכתוב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם, והנחתם באוהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה. והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשיכותו מעלי את תלונות בני ישראל אשר הם מלינים עליכם"

גם בזה הוכיח הקב"ה כי בחר באהרון לשמש כהן גדול כנאמר: "ויהי ממחרת והנה פרח מטה אהרון לבית לוי ויוצא הפרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים" במטה אהרון המצוי עם שאר המטות מתרחש נס של "פרח מטה אהרון" מקל פשוט המוציא שקדים.
פרשה זו מעלה מספר שאלות, אכן נס גדול המתחולל בלילה אחד- כאשר מקל יבש מוציא שקדים, אך מדוע היה צריך מספר שלבים שיוציא פרח ויציץ ציץ בטרם יגמול שקדים? תהליך זה של פרח וציץ מאפיין את הטבע, מטהו של אהרון הרי פרח בדרך נס ולשם מה לו השלבים ההתפתחותיים? קושיה זו מתחזקת כי הרי עם ישראל כולו היה עד רק לתוצאה המושלמת של המטה הפורח, הוא לא ראה את כל מעשי הנס, א"כ מדוע שלא נעשה הנס ברגע אחד?

משל למה הדבר דומה, לפיתוח רפואי, טכנולוגי או כל דבר אשר נותן מענה למצוקה קשה, רוב הציבור אין זה מענינו איך היו שלבי הפיתוח ומה נעשה כדי לתת את הפתרון, מבחינתו יש פתרון ועל פיו נפעל, כי הרי גם אם יסבירו את השתלשלות התהליך הוא לא יובן אלא למתי מעט, רק חוקרים העוסקים בזה ומלווים פרויקטים מסוג זה ויכולים להבין ולראות יתענינו בזה, גם כאן בשעה שנעשה נס כזה שלא ניתן לחקותו ואף לא ניתן לראותו כלל איזה ענין יש בכלל בכל תהליך ההתפתחות?
זאת ועוד, חז"ל מסבירים כי לא בכדי נבחר השקד לייצג את ההוכחה לכהונה וזאת משום תכונותיו היחודיות, שפירותיו מבשילים במהירות, ומתחילת פריחתם ועד שהם נעשים מוכנים לאכילה עובר זמן קצר ביותר, גם זה מעורר תמיהה כי אם מדובר בנס של גדילה ופריחה בלילה אחד מה נפק"מ אם זה תפוח, רימון או שקד. הרי בכל מקרה מדובר בנס גדול?

כאשר מתבוננים בניסים שפקדו את ההסטוריה אנו מוצאים שרוב הניסים הגדולים צומצמו כמה שיותר באמצעות טבע, היו כאלה שאפילו הוסתרו והוטמעו בטבע ורק לאחר תקופה התגלו בדיעבד, כמו נס מרדכי ואסתר. גם ניסים אשר זעזעו את העולם צומצמו לטבע כמו בעת כניסת בני ישראל אל הארץ שעה שנערכת המלחמה העקובה והקשה בגבעון, מעמיד יהושע את השמש והירח: "שמש בגבעון דום" מהלך ניסי בו נעצרו גלגלי השמים ממסלולם, כל זאת כדי שינצחו ישראל מבעוד יום ויכריעו את המלחמה, והשאלה קשה היא! כשמדובר בנס כה עצום של עצירת השמש משקיעתה, למה לא יבקשו ישראל שיתנו בידיהם את הגבעונים בין רגע ובכך תסתיים המלחמה כולה ולא יהיה צורך לעצור את החמה?

אלא שהקב"ה מעדיף לשלב  את הנס בטבע, זה רצונו היה בבריאת העולם, בקובעו כי העולם הזה יעבוד במנגנון ששמו טבע, עולם שיתנהג על ידי מערכת חוקים קבועה והרמוניה המתפתחת בשלבים, ונרקמת מתוך פוטנציאל הגלום בה כפי שקבע הבורא יתברך במנגנון הקוסמי. השתלשלות נסיבתיות כל פעולה גורמת את התוצאה שלה- זהו חוק העולם הזה. לעומת העולם הבא שהינו עולם ניסי, אין לו גבולות וכללים רק ציווי ה' שבכל רגע, אך בשניהם נאמר כאחד: ואתה מחיה את כולם!

רצון הבורא הוא שהקדושה העל טבעית, האלוקית הניסית תתחבר ותתמזג עם המציאות הגשמית של העולם הזה ושניהם גם יחד יבטאו בהתנהגותם כי אין לו לעולם כלום משלו אלא רצון הבורא. לכן הנס לא משדד לגמרי את מערכות הטבע. לא מנפץ את מערכת החוקים הזו, כי הנס לא עומד בסתירה לטבע. הוא השלמה שלו, לפיכך צריך הנס להתבטא מתוכו, לצמוח מתוך העולם הגשמי. הנס לא יבטל את הטבע אלא אמור להתקשר עמו ולהשלים באמצעותו את הנס, כך יוודע לעיני כל, כי העולמות שבורא של אחד ויחיד המה.

זו הסיבה שגם המקל הפורח בדרך נס יתפתח בשלבים טבעיים, של פרח וציץ ואחר כך שקדים ודוקא בשקדים אשר תכונתם לגדול במהירות. זו גם סיבה שהמלחמה בה נעצרים המאורות הגדולים- ממשיכה להתנהל בחוקים של כח כי הנס מתמזג בטבע.

פרשה זו מסתיימת במילים "ויראו ויקחו איש מטהו"- לאחר שהודיע ה' את רצונו ומטהו של אהרון פרח ראו זאת כל בני ישראל "ויראו ויקחו איש מטהו", מילים הנראות כביכול מיותרות, מה אכפת לנו אם לקחו כל אחד את מטהו, או שהשאירו אותם אצל משה, איזה מסר יש בזה? אלא שיש בזה שבח לבני ישראל, לאחר שראו את הנס, לקחו בשמחה את מטותם בהפנמה ובהבנה שזהו רצון השי"ת, לא המשיכו לערער ולחפש תרוצים נוספים, אלא הבחינו בעומק שזו רצון השי"ת ושבו לדרך הישר,
כולנו מסובבים בניסים המשולבים בטבע, עלינו רק לראות אותם, להפנים אותם וללמוד מהם.