פרשת יתרו פרשת יתרו בס"ד אילו התבקשנו אנו להציע שם מתאים להר סיני, היינו בוחרים בשם אחר: הר התורה, הר ההתגלות, הר החיים וכדו', מתקשים היינו להחליט. הרי זה ההר שבו התקדשנו והתנשאנו, ונהיינו לעם ה' עליו זכינו לקבל את תורת הנצח. אולם שם "הר סיני" לא היינו בוחרים! חז"ל במסכת שבת (פ"ט) שואלים: סיני, על שום מה? והתשובה: "שירדה בו שנאה לאומות העולם, על שלא קיבלו בו תורה", מאוד לא מובן! במקום לשים דגש על עם ישראל שקיבל בו את התורה, מציינים שם שכל מהותו היא תוצאה עקיפה ממתן תורה: שעל ידו הקפיד הבורא על הגויים שלא נאותו לקבלה? חייבים לומר, שיש כאן מסר עבורנו, לקח המכוון אלינו, ולא אל הגויים. אם נשכיל להבין מה דרשו מהם, על מה היה הכעס והתעוררה השנאה, נבין מה דורשים מאתנו. דוד המלך בתהילים (כ"ט) משורר: "מזמור לדוד, הבו לה' בני אלים",מזמור המכוון על מתן תורה, בו היה "קול ה' בכוח קול ה' בהדר , קול ה' חוצב להבות אש, קול ה' יחיל מדבר", ואז באים שני הפסוקים האחרונים הנראים לא קשורים:" ה' למבול ישב וישב ה' מלך לעולם, ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום". לכאורה מה עניין המבול למתן תורה? מפורש בגמרא (זבחים קט"ז) כשניתנה תורה לישראל היה קול הבורא הולך מסוף העולם ועד סופו, וכל מלכי עובדי הכוכבים אחזתן רעדה בהיכליהן ואמרו שירה, שנאמר: " ובהיכלו כולו אומר כבוד",נתקבצו כולם אצל בלעם הרשע, ואמרו לו: מה הקולות הנוראים אשר שמענו? שמא מבול בא לעולם? "ה' למבול ישב"? אמר להם: "וישב ה' מלך לעולם", כבר נשבע הקדוש ברוך הוא שאינו מביא מבול לעולם! אמרו לו: ומה הקולות אשר שמענו? אמר להם: חמדה טובה יש לו בבית גנזיו, והוא מבקש ליתנה לבניו- " ה' עוז לעמו יתן", מיד פתחו ואמרו: ה' יברך את עמו בשלום". אומות העולם חששו לבריאותם ולחייהם, לרכושם ולנכסיהם,ועל כן מיהרו בחרדה: "שמא מבול בא לעולם"? שאם כן, יש לברוח, לנוס, להציל מה שניתן, אבל כשהתברר שהמדובר בסך הכל בהשגות רוחניות, חמדה גנוזה של הבורא יתברך הנמסרת לעם ישראל, שיחררו אנחת רווחה: אה, אם כך- " ה' יברך את עמו בשלום", שהיהודים יהיו מושלמים, אין זה נוגע לנו, אפשר לשוב לשגרה! משום כך ירדה שנאה להם, על אדישותם , על אי האכפתיות , על חוסר ההתעניינות לנוכח קולות כה חזקים המזעזעים את העולם. כשעברו ישראל את הירדן, נצטוו להקים אבנים גדולות בהר עיבל ולסודן בסיד, כדי לכתוב עליהן את התורה "באר היטב, בשבעים לשון" (דברים כ"ז, ח וברש"י) מדוע? כדי שהגויים יוכלו לבוא להתעניין ולדעת . "על דבר זה נחתם דינם לבאר שחת", נאמר בגמרא (סוטה ל"ה, ב) שנאמר "והיו עמים משרפות סיד" (ישעיה ל"ג, י"ב) דווקא אז כשניתנה אפשרות נוספת נגישות לתורה בלשונם , מדוע לא התעניינתם? למה לא למדתם? על העדר אכפתיות זו תשרפו בסיד. לא בכדי, נקרא הר של מתן תורה "הר סיני", כי המסר שלו הוא הצורך באכפתיות, בתשומת לב ובהתעניינות כדי לקיים תורה ומצוות. מחד, משה רבינו אשר ראה סנה בוער וסר לראות, ומאידך אומות העולם ששמעו את קול ה' שובר ארזים, אך אמרו זה לא לנו, משום כך ירדה שנאה להם. קיום התורה תלוי מאוד בסר לראות, באכפתיות, ללא זה נופלים לבאר שחת. 
|
לוח עברי
חגים ומועדים