חג החנוכהחג החנוכה בס"ד הרב שמואל רבינוביץ נס חג החנוכה מעורר בכל אחד מאיתנו תהיות ותמיהות. אמנם הקב"ה עשה עם החשמונאים ניסים ונפלאות שמעבר לכל חישובי אנוש, כך שמעטים ניצחו את המרובים וחלשים גברו על הגבורים. אולם נשאלת השאלה , מהיכן מצאו החשמונאים את העוז לפתוח במלחמה נגד היוונים ןעוזריהם שגברו עליהם בהרבה? הן לפי ראות עיני בשר ודם לא היה להם שום סיכוי לנצח במערכה זו, ואיך ההינו בכלל לפתוח בה? גם בנס השמן נשאלת השאלה: לפי כל החישובים לא היה די בפך השמן הקטן לדלוק מעבר ליום אחד, א"כ איך העלו על דעתם החשמונאים הקדושים לקיים את מצוות הדלקת הנרות במנורה דוקא בשמן טהור, כשזה דבר בלתי אפשרי ובלתי הגיוני? מן הראוי היה לבחור מלכתחילה בדרך ההלכתית של "טומאה הותרה בציבור" ולהדליק בשמן טמא? הסביבון אינו משחק של חג החנוכה, שייכותו לחג החנוכה הוא משום הסמליות והסוד שבו. איזה סיכוי יש לסביבון בעל הרגל האחת להחזיק מעמד? אין סיכוי, ובכל זאת הוא עומד ואפילו רוקד ומפזז! מה סודו? סובבו אותו מלמעלה! וכשמסובבים את הסביבון מלמעלה הוא מצליח לעמוד ואף מעבר לכך. זהו הסוד גם של מלחמת החשמונאים, אמנם לא היה סיכוי, אבל כשמלמעלה מסובבים מצליחים לעמוד ולנצח! כן גם הסוד של נרות החנוכה שדלקו: "מי שאמר לשמן וידלוק הוא יאמר לחומץ וידלוק" והחשמונאים הוסיפו: הוא יאמר לנר שלא יכבה. החשמונאים הבינו שתפקידם הוא להילחם על קדושת שמו יתברך. ולכן התעלו מעבר לכל החישובים בהחליטם שהם את שלהם יעשו , ויהי מה. כיון שבשמים ראו שהם מוכנים אפילו להשליך נפשם מנגד בעד ה' ותורתו, אכן הקב"ה נלחם את מלחמותיהם ועיטרם בעטרת הניצחון. "על ניסיך שבכל יום עמנו, ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ,ערב ובוקר וצהרים, הטוב כי לא כלו רחמיך והמרחם כי לא תמו חסדיך כי מעולם קיווינו לך".בכוחינו לזכות בניסים אם נזכור תמיד שיש מי שמכוון מלמעלה. השיגרה פעמים שמשכיחה זאת מאיתנו, ורק כאשר יש ניסים גלויים וגדולים כנס חנוכה אנו נזכרים ביד המכוונת. על כן מי שלא הזכיר בתפילה "על הניסים" אינו חוזר, אך מי ששכח מודים חוזר. |