פרשת חיי שרה פרשת חיי שרה בס"ד פרשתינו מספרת באריכות רבה על שליחותו של אליעזר עבד אברהם, וחוזרת על סיפורו של העבד פעמיים, היא מתארת גם את שעת התרחשות הדברים, ובפעם שניה חוזרת על הדברים כשאליעזר מגולל את קורותיו לפני משפחתה של רבקה. מכאן למדו חכמינו ז"ל ש"יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים". מוסר השכל מכיוונים שונים נדרשו ע"י חז"ל ומפרשי התורה, ואנו נעמוד על אחד מהם המתייחס לתפילתו של אליעזר להצלחת דרכו. והיענותה של תפילה זו במהירות מופלאה, כמו שמציינת התורה: "ויהי הוא טרם כילה לדבר והנה רבקה יוצאת" (כד', טו'). חז"ל במדרש רבה ובילקוט שמעוני אומרים על כך: "שלושה הם נענו במענה פיהם: אליעזר עבדו של אברהם, משה ושלמה". מלבד אליעזר עבד אברהם שבו נאמר "טרם כילה לדבר והנה רבקה יוצאת", אנו מוצאים גם אצל משה רבנו, בעת מחלוקת קורח, כאשר מסיים משה רבינו את תפילתו בבקשה שהאדמה תפצה את פיה ותבלע את קורח ועדתו ורכושם כדי שידעו כולם כי נאצו האנשים האלה את ה', נאמר: "ויהי ככלותו לדבר את כל הדברים האלה ותיבקע האדמה" (במדבר טז', לא'). וגם אצל שלמה המלך, בחנוכת בית המקדש, לאחר תפילת שלמה המפורסמת על בית המקדש כדי שיהווה מרכז התפילה והתקווה של עם ישראל המופיעה בספר מלכים ובספר דברי הימים. כתוב: "וככלות שלמה להתפלל אל ה', והאש ירדה מן השמים" (דברי הימים ב ז',א'). ההשוואה הזאת בין אליעזר העבד - הגוי, לבין צדיקי עולם כמשה ושלמה, מעוררת תמיהה – איך אפשר לחבר אותו עם משה רבנו ושלמה המלך?! יתרה מזאת אצל אליעזר אנו אף מוצאים יתרון על משה ושלמה, שכן תפילתם נענתה רק אחרי שכילו לבקשה, ואילו משאלתו של אליעזר ניתנה לו "טרם כילה לדבר", כך שיש לו אפילו עדיפות עליהם, היתכן? יש לומר, שמהירות מילוי המשאלות לא באה לבטא כל כך את מעלת המתפללים, אלא את חשיבות תוכנן של התפילות. העובדה שתפילותיהם של אליעזר, משה ושלמה נענו מיד, מבטאת את החשיבות הגדולה של הנושאים שעליהם ביקשו. שלוש התפילות הללו עסקו בהשראת הקדושה האלוקית בשלושה מישורים שונים שהם עמודי העולם: תורה, עבודה וגמילות חסדים. משה רבינו התפלל על "התורה" – עמוד הראשון שבין שלושת עמודי העולם. כי הרי קורח ועדתו לא רק חלקו על משה, אלא על נבואתו ועל תורת ישראל, כמו שמתואר בחז"ל את טענתם על הציצית והמזוזה, ומשה התפלל לקב"ה שיוכיח לכולם כי משה אמת ותורתו אמת. ולכן גם פה נענתה תפילתו מידית. שלמה התפלל על המקום בו הוקרבו הקרבנות, שיהיה בית להשראת השכינה ולקיבול תפילתם ועבודתם של עם ישראל, שהוא העמוד השני של העולם - "העבודה". עבודת הקרבנות ועבודת התפילה המשמשת כיום במקומה, מבחינת "ונשלמה פרים שפתינו", משמשים יסוד איתן לעולם, ועל כן חשיבות רבה בתפילה עליהם. תפילתו של אליעזר היתה על השלישי שבין עמודי העולם, גמילות חסדים, שלדעתו בזה נבחן מי שראוי להיות חלק מביתו של אברהם אבינו. לכן גם הוא זכה להיענות מידית לתפילתו. לכאורה אברהם אבינו גר היה באותה שעה בארץ ישראל, חפצו של אברהם אבינו היה להשתקע בארץ ישראל ולהתאזרח בה. אין לך דרך טובה יותר להתאזרח במקום, מאשר שידוכין עם אנשי המקום. אין ספק גם שאברהם יכול היה להתחתן במלכי הארץ וגדוליה. דבר זה ניתן ללמוד הן מהגר שפחת שרי שהיתה בתו של פרעה ונמסרה להיות שפחה בביתו של אברהם, והן מדבריהם של בני חת אל אברהם כאשר בא לרכוש אחוזת קבר:נשיא אלוקים אתה בקרבנו. אך אברהם לא שת לבו לכל אלה, אלא שולח הוא את אליעזר למרחקים אל ארצו ואל משפחתו להביא משם אשה ליצחק. הר"ן בדרשותיו: אכן מקשה על עדיפותן של בני משפחתו של אברהם, הרי הללו והללו היו עובדי עבודה זרה, במה עדיפים הם איפא על פני אנשי ארץ כנען? והוא מפרק לה: אנשי ארץ כנען היו מושחתים במדותיהם והמדות הרעות עוברות בירושה, לא כן בני משפחתו של אברהם אבינו שהיו בעלי מדות תרומיות, אף על פי שהיו עובדי עבודה זרה, הרי הדעות וההשקפות הרעות אינם עוברים בתורשה. אליעזר עבד אברהם שמילא את שליחות אדוניו, לא חיפש לא שררה, לא משפחה ולא ממון, כל אשר בחן ובדק היה אך ורק טוב לבה וטוהר מדותיה של המיועדת להיות לבן אדוניו. ידע הוא אליעזר שכאשר אברהם שלח אותו למולדתו ולמשפחתו מבקש רק את המדות הישרות ותרומיות, ולכן עשה לעצמו סימן רק בדבר זה, לראות האיך היא גומלת חסדים, כל היתר לא היה מעניינו. כאשר ראה אותה גומלת חסדים, מיד ידע שהיא ראויה לביתו של אברהם, למרות שמעשה אביה היה בהם כדי לבייש את משפחת אדוניו, ורמאות אחיה לא היה בו כדי להוסיף כבוד לביתו של אברהם אבינו. אליעזר לא בקש בזיווגו של יצחק שום דבר חיצוני מעבר לכך שתהיה ראויה להמשיך את השלשלת שהחלה באברהם אבינו וזאת באמצעות היסוד והשורש שהם מדות טובות. 
|
לוח עברי
חגים ומועדים