פרשת בראשית פרשת בראשית בס"ד רש"י בתחילת פירושו לתורה כתב ליישב את התמיהה, מדוע פתחה התורה ב"בראשית" ולא ב"החודש הזה לכם", שהיא המצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל, הרי בתורתנו הקדושה שרבי עקיבא היה דורש על כל תג ותג שבה תילי תילים של הלכות, אין בה לא אות ולא תג מיותרים וודאי שלא בא הכתוב לספר סיפורי היסטוריה גרידא, ואם כן לשם מה נועדה האריכות הרבה עד שהתורה מקדישה לכך יותר מחומש שלם? רש"י משיב על תמיהה זו בשמו של רבי יצחק: "אמר ר' יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החודש הזה לכם" שהוא המצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום "כח מעשיו הגיד לעמו" (תהילים קי"א) שאם יאמרו אומות העולם ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גויים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו", לאמר, שכל אריכות הדברים נועדה להכשיר את ישיבתנו בארץ ישראל, ולהפריך את טענת שונאינו בדבר זכותנו המוסרית לישיבתנו בארץ ישראל, ולפיכך פתח ב"בראשית". השפת אמת (בראשית תרל"א) משיב לשאלה זו, בבארו עקרון נפלא, וז"ל: "כי אף שעיקר התורה למצוותיה נאמר... אבל השי"ת רצה לברר כי גם עולם הזה וכל הבריאה ג"כ ע"י כח התורה... וזה כל הפרשיות ממעשי אבות להראות כי נעשה ממעשיהם תורה, וזה נקרא כח מעשיו הכוח שנתן השי"ת בתוך המעשה.. ועבודת האדם לברר זה שכל מעשה ע"י חיות השי"ת". כלומר, שהורתה לנו התורה שחובתו של כל אדם מישראל להיות משועבד כולו להשי"ת כפי שנהגו אבותינו בכל הליכותיהם וצעדיהם, עד שגם מעשיהם שנראו לכאורה כדברי רשות נעשו אצלם לתורה שלימה, וזהו "כוח מעשיו הגיד לעמו", שהקב"ה נתן לנו כוחות להגביה ולרומם את מעשינו בעולם הזה, גם כאלו הנראים לנו כרשות יש לרוממם עד שיגיעו לתעודתם להרבות כבוד שמיים. אם יאמרו אומות העולם ליסטים אתם... לא שאנו משיבים לגויים כי כל הארץ של הקב"ה היא... כי זה לא יעזור לנו! אלא שאנו אומרים לעצמינו ומתנהגים על פי הנהגותיהם של אבותינו, כי אז תוצדק באמת ישיבתנו בארץ ישראל. כך היה מפרש הרבי מקוצק זצ"ל את הפסוק "השמים שמים לה'- והארץ נתן לבני אדם" (תהילים) שהקב"ה נתן לנו- לבני אדם, את הארץ, כדי שגם את "הארץ"- מעשינו הארציים- נרומם להיות "שמים"- שמימיים. 
|
לוח עברי
חגים ומועדים