ראש השנה

  
   ראש השנה- יום שבו נידונים על מעשינו. חג זה פותח את מעגל השנה היהודית , בו נידונים כל בני האדם  על מעשיהם. בערב ראש השנה מתכוננים לקראת הדין, כשם שאדם ההולך להישפט בבית- דין מתכונן לקראת יום המשפט. בחודש אלול, החודש שחל לפני ראש השנה, אומרים "סליחות" ומבקשים רחמים. זהו זמן המוקדש למחשבה על מעשינו, תיקון ובקשת מחילה. ביום ראש השנה מרבים בתפילה, מבקשים רחמים וכפרה, ומייחלים שלאחר תשובתנו תיגזר עלינו "שנה טובה".
  בראש השנה מתכנס הקהל בבתי הכנסת ומתפלל תפילה מיוחדת. בערב ראש השנה אחרי תפילת שחרית, נוהגים להתיר נדרים כדי להיכנס ליום הדין נקיים מנדרים שנדרנו ולא קיימנו. בכותל המערבי מתקיימים מאות טקסים מסוג זה, כשהמרכזי שבהם הינו בליל ערב יום כיפור במעמד נשיא המדינה, הראשון לציון הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א והרבנים הראשיים לישראל. בשנה זו יתקיים המעמד במוצאי שבת שובה בשעה 12:30 לפי שעון קיץ, 11:30 לפי שעון חורף.
 בתפילת מוסף קוראים את סדר "מלכויות, זיכרונות ושופרות"- בסדר מלכויות ממליכים את האל עלינו ומודים על מלכותו, בסדר זיכרונות מודיעים על אמונה בהשגחת הקב"ה, הזוכר את מעשי בני האדם, ובסדר שופרות מעלים את זכר מעמד הר- סיני ומבקשים לשמוע את קול תרועתו של משיח. בשנה זו בגלל שהיום הראשון של ראש השנה חל בשבת, יאמרו ביום שני את סדר "תשליך", בו "משליכים" את החטאים למים ומבקשים "לרוקן" את כל "מכסת" המעשים הרעים. 
  ראש השנה מלווה בסימנים שיזכירו לנו את יום הדין ויסמלו את בקשתנו לשנה טובה. בסעודת החג מסמנים בדרכים שונות את ייחולינו לשנה מבורכת. נוהגים לטבול חלה בדבש או לאכול תפוח בדבש, ל"שנה טובה ומתוקה", לאכול רימון כרמז ש"ירבו זכויותינו כרימון", לאכול ראש דג כדי ש"נהיה לראש ולא לזנב" ולאכול סלק כדי ש"יסתלקו שונאינו".  
 ברכת שנה טובה. בערב ראש השנה נוהגים לברך איש את רעהו בברכת "שנה טובה", ויש השולחים כרטיסי ברכה מעוטרים עם איחולים לשנה החדשה. ברוח מנהג מיוחד זה, אנו מאחלים לך ולכל בית ישראל- שנה טובה ומבורכת!