פרשת עקב פרשת עקב בס"ד לא תירא מהם פסוקים רבים מייחדת התורה בפרשיות של ספר דברים שלא לפחד מעמי כנען, וכך נאמר בפרשתנו: "כי תאמרו בלבבך רבים הגויים האלה ממני, איכה אוכל להורשם לא תירא מהם... לא תערוץ מפניהם כי ה' אלוקיך בקרבך א-ל גדול ונורא" (ז' יז' – כא') נשאלת השאלה, איך ניתן להתגבר על רגש הפחד לנוכח האיום של העמים הסובבים אותנו, הרי זו תגובה אנושית טבעית למראה עוצמה צבאית רבה, כיצד יכולה התורה לצוות אותנו לא להתיירא? שאלה זו לצערנו איננה נחלת העבר בלבד, שהרי בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו ועם ישראל ניצב בפני מאבקים ומלחמות קשות כמו בימים אלו ממש. וכשם שאז היינו מועטים בהשוואה, ליושבי ארץ כנען, כך גם עתה תמונת המצב דומה, כך ששאלת עמוס הנביא (ז', ב') "מי יקום יעקב כי קטון הוא", מהדהדת בלב כולנו!! השל"ה הקדוש מבאר שעצם השאלה היא התשובה, כלומר: אם תבין שאכן אינך יכול לגבור עליהם בצורה טבעית, כי הרי רבים הם, ותתלה את נצחונך בקב"ה ובשמירת התורה והמצוות, אזי מובטח לך כי לא תירא מהם. עומק הדברים נמצא במשל של חכמינו ז"ל שהובא בדברי רש"י בתחילת פרשת "וישב": הפשתני הזה נכנסו גמליו טעונים פשתן, הפחמי תמה: אנה ייכנס כל הפשתן הזה? היה פיקח אחד משיב לו: ניצוץ אחד יוצא ממפוח שלך ששורף את כולו. כך, יעקב ראה כל האלופים הכתובים למעלה. תמה ואמר: מי יכול לכבוש את כולן? מה כתיב למטה "אלה תולדות יעקב- יוסף", וכתיב (עובדיה א): "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה, ובית עשו לקש", ניצוץ יוצא מיוסף שמכלה ושורף את כולם. כבר בזמנו של יעקב, היתה תמונת המצב זהה לזו שכיום. כבר באותם ימים בלטה עדיפותם המספרית ועוצמתם הצבאית של אלופי עשו. אולם אין בכך כדי לייאש, באשר הריבוי של אלופי עשו, אינו אלא ריבוי של קש, לעומת האמת שביד יעקב ובניו. מסופר שרבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל נשאל מדוע עם ישראל מסרב לקבל את אמונותיהם והשקפותיהם של אומות העולם. הן התורה צוותה "אחרי רבים להטות", וברוח ציווי זה היה על עם ישראל להכנע לדעותיהם של הגויים הרבים. והשיב: שהכלל המחייב לנטות אחרי הרוב לא נאמר אלא במקום שיש בו ספק. הרוב לא יוכל לשנות מציאות קיימת ושרירה, וגם אם גויים רבים ידבקו בשקר, האמת אינה משתנה ובה אנו דוגלים. בויכוח הנטוש בין האמת ובין השקר, אין להלך אחר הרוב, והאמת לעולם אינה בטלה ברוב. אדרבה, למודים אנו לדעת כי גם אם מעטים הם הדוגלים באמת, בידם עוצמת אש שנראית אולי ניצוץ קטן אך בסופה לגבור ולנצח. הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל פירש כך את הפטרת פרשתינו "הביטו אל אברהם אביכם... כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו".(ישעיהו נ"א) שלכאורא רודפי הצדק עלולים ח"ו ליפול ברוחם. בראותם את עצמם מעטים מול רבים המקיפים אותם מכל עבר והדוגלים בשיטות השונות לחלוטין. קורא להם הנביא ללמוד מנסיון העבר, כבר היו דברים מעולם, וגם אברהם אבינו היה בודד ויחיד באמונתו. אף על פי כן כעבור זמן, הכירו בו ובאמונתו רוב האומות, ללמדך שהאמת אינה נרתעת מפני כמויות, וסופה לנצח.
|
לוח עברי
חגים ומועדים