תשעה באב

שלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לתשעה באב נקראים "בין המצרים". אלו הם ימים ש"מועדים לפורענות", ושבהם אירעו צרות לישראל. נוהגים בהם מנהגי אבלות וממעטים בשמחה.
ט' באב- יום צום ואבל.  חכמים מונים במשנה חמישה אירועים טרגיים בתולדות ימי עם ישראל שהתרחשו בט' באב (תענית פ"ד): נגזר על בני- ישראל לנדוד במדבר ארבעים שנה טרם כניסתם לארץ ישראל; חרב בית המקדש הראשון על- ידי נבוכדנצר מלך בבל והחלה גלות בבל; חרב בית המקדש השני על- ידי טיטוס הרומי והחלה גלות רומי הארוכה; העיר ביתר נפלה בידי הרומאים שהרגו וטבחו בתושבים (חמישים ושתיים שנה לאחר חורבן בית שני); ירושלים נהרסה ונחרשה לאחר החורבן. לימים התווספו אירועים קשים נוספים, כמו צו גירוש ליהודי ספרד שיצא בתשעה באב של שנת 1492, על ידי פרדיננד ואיזבלה מלכי ספרד. עם הוצאת צו הגירוש, תמה סופית תקופת השגשוג והפריחה של מרכז יהדות הגולה בספרד. ב-ט' באב בשנת 1290 גירש גם מלך אנגליה, אדוארד הראשון, את יהודי אנגליה ממלכתו.  
בתשעה באב אנו מתאבלים על שני בתי- המקדש שחרבו באותו תאריך, אך מסיבות שונות. על- פי התלמוד הבבלי, חרב בית המקדש הראשון משום שהיו בו עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, ובית המקדש השני חרב בגלל שנאת חינם. האבל בא לידי ביטוי במנהגים והלכות: לא אוכלים ושותים, לא נועלים נעלי עור, עד חצות היום נוהגים לשבת על הרצפה או על כיסא נמוך ולא מברכים זה את זה בברכת "שלום". במשך כל היום מתמקדים בעניינים שקשורים לחורבן ולפורענות. בנוסף, אומרים "קינות" (פיוטי אבל) ונוהגים לקרוא את מגילת "איכה", שהיא קינה על חורבן בית המקדש הראשון.  (להרחבה אודות מגילת איכה- לחץ כאן)  
השנה נציין 1943 שנה לנפילת ירושלים ולחורבן בית המקדש. ביום החורבן פסקו דברים טובים בעולם: "אין שחוק לקב"ה ואין שמחה לפניו עד שיבנה את ירושלים ויחזיר את ישראל לתוכה, ננעלו שערי תפילה, ניטלה נבואה מן הנביאים... פסקו אורים ותומים, פסק מלך מבית דוד... לא נראה רקיע בטהרתו, ואין הגשמים יורדים מאוצר הטוב ונעשו גשמים צימוקים, ולא ירד הטל לברכה, ניטל טעם הפירות... ניטל טעם הבשר...". חכמים אף אומרים כי "מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים ונסתלקה שכינה לשמים", אך יש מוסיפים ואומרים: "לעולם אין שכינה זזה מכותל המערבי" (ספר התודעה).
אנו מזמינים את הציבור להגיע לכותל המערבי- מקום השכינה, ולהתפלל ביום התענית לבנייתה של ירושלים במהרה. כמדי שנה, אנו מצפים לקהל רב שיגיע מכל רחבי הארץ, כדי לעמוד במקום הקרוב ביותר לקודש הקודשים, ולהתפלל לחידוש ימינו כקדם. 
 
 למצלמות הכותל- לחץ כאן